חג העתיד

כמה מחשבות של תקווה על חג הפסח בהסגר

פורסם בפייסבוק ב9.4.2020

מצאתי אתמול את 'ספר החג' שהיה שייך לסבא רבא שלי (אביו של סבי), אהרן מלמוד. בהתרגשות עלעלתי בדפים המצהיבים בכדי ללמוד, דווקא ביום חג לא שגרתי זה, על מקורותיו של החג והשינויים שחלו בו לאורך ההיסטוריה. אולי מן העבר נוכל למצוא משמעות נוספת, אולי נחמה או תקווה, לחג היום.

זמנים שונים הביאו עימם מנהגים אחרים ופרשנויות חדשות, כולם מרתקים, לפחות בעיניי. אולם, נגע לליבי במיוחד פירושו של דון יצחק אברבנאל לרוח ההגדה. ממושבו בונציה במאה ה15 עסק אברבנאל בשאלה מטרידה אשר מעולם לא עלתה בדעתי: "מה הרווחנו, אנו היההודים בגולה, במה שיצאו אבותינו ממצרים"? בחיינו במדינת ישראל איני חושב שעומק שאלה זו הנו בעל משקל עבורנו, כי אנו זוכים להנות מחיי חירות בארצנו. אך מה הייתה משמעות הסיפור ההיסטורי המהלל את חירות העם לאנשים אשר לא חשו בני חורין בהיותם בגולה?

על כך, לפי הספר, ענה אברבנאל: "כי אין חג הפסח חג העבר בלבד, חג של חירות שהייתה ואיננה, אלא הוא חג של הנסים המתרחשים בכל דור תמיד, ובעיקר: חג העתיד הוא, חג החירות העתידה לבוא".

אני מאחל לכולנו שמתוך המצוקה וההגבלות בחג זה נוכל להתבונן אל העתיד בתקווה. שנזכור כי טבעם של ימים אלו לחלוף ואת הימים אחריהם יהיה בידינו לעצב. כדי שנוכל להנות מימים טובים יותר אין אנו צריכים רק לחכות לנס, אלא גם לגבש במחשבתנו את העתיד שאנו שואפים אליו, את החירויות שאנו רוצים להוסיף בעולמנו, לנו ולאחרים. שנוכל להישיר מבט כן אל הדברים שתוקעים אותנו ולדמיין אותנו יוצאים מהם ביחד.

שיהיה סיפור יציאת מצרים עבורנו, כפי שהיה עבור אברבנאל, סימן וסמל לעתיד.

חג שמח